1. השבוע אשתי הזמינה לנו צימר משפחתי למתישהו בספטמבר. מה מעצבן בזה? ובכן, תנו לי לנסח את זה מחדש ואז תבינו: השבוע אשתי הזמינה לנו בית כזה מעץ, עם ערסל מטונף במרפסת, ג'קוזי שהוא בעצם סניף של בנק הזרע, טלוויזיה שכבר מזמן היו צריכים לתרום לוועד למען החייל, נוף שהיה יכול להיות רומנטי אבל נהיה לא רלוונטי כי אתה עסוק בלהרדים את הילדים שמפחדים מהרעש של הצרצרים, ארוחת בוקר כפרית (שזה כמו ארוחת בוקר רגילה רק עם אצטרובל בצד), בחצר האחורית של איזה זוג מושבניקים באמת ממש ממש נורא נורא מקסים, שיום אחד הבינו שבמקום לאסוף ביצים מהמדגרה 17 שעות ביממה, אפשר לבנות מלונה גדולה בחצר ולגבות מעירוניים מטומטמים 1,200 שקל ללילה.
מבחינה תחבירית זה יצא קצת ארוך בשביל משפט אחד אבל חפיף.
2. ביום חמישי מתחילה העונה ב־NFL. כן נו, אני מהנודניקים האלה שאוהבים פוטבול אמריקאי. העניין הוא שהשנה — לראשונה מזה לא מעט שנים — אני לא אוכל לצפות במשחקים בערוץ ESPN, כי הוא עזב את הממיר שלי בטריקת דלת ולא נראה שהוא ישוב בקרוב.
כן, מישהו, לא יודע איפה, החליט שאת העונה הקרובה אני אעביר רק במחיצתם של שני הערוצים האחרים שמשדרים פוטבול לעם המנקר מעייפות בציון: Fox Sport, וערוץ מידל איסט. הראשון ממלכתי ומעונב מדי, השני ערוץ עם תמונה באיכות טלטקסט, ותשדירי שירות שמנסים לשכנע אותך להיות נוצרי אוונגליסטי. ועוד השבוע אמרו בחדשות שאובמה לא יצמצם את חבילת הסיוע לישראל.
כן, וככה נראיתי על ההתחלה של הסופרבול האחרון
3. אני צריך לעשות החודש טיפול שגרתי לאוטו. שגרתי במובן שאני אסכם עם המוסכניק על תשלום של 600 שקל, והוא יספר לי אחר כך שהרצועת זיבי שלי כבר היתה כמעט גמורה, אז שאני אביא לו 900 ועוד אגיד תודה ואלחץ לו את המרפק כי היד שלו מלאה גריז.
4. הבוקר ניסיתי לחשב כמה ימי חופש מהגן מחכים לילדים שלי בספטמבר, אבל הפסקתי כשהגעתי לשמונה כי פחדתי שיתפוצץ לי איזה וריד במצח. זאת אומרת, אני יודע שהורים שמתלוננים על החופש הגדול זאת הקלישאה הכי גדולה שיש (או השנייה הכי גדולה, אחרי "כל החיפאיות כוסיות"), אבל זה לא אומר שזה מפסיק לעצבן. קיבינימט, אם כל החגים זה תמיד בספטמבר, למה לא לדחות את החופש הגדול בחודש, כך שיכלול גם יום מיוזע בספארי וגם יום מהביל באיסוף סכך? למה אני צריך למנוע מהילדים שלי לקשקש על הקירות של הסלון לאורך כל אוגוסט, ואז לשגר אותם לגן ל־17 דקות, רק כדי לקבל אותם בחזרה לאיזה שבועיים בספטמבר, חמושים בדגל שמחת תורה שהם הכינו מחומרים ממוחזרים שאני אאזור אומץ להעיף לפח רק בסוף כסלו?
5. אנחנו עושים את ראש השנה אצל ההורים שלי. וסבתא שלי כבר הודיעה שהפעם היא הולכת לאחד הילדים האחרים שלה. אם הייתם טועמים פעם את העלי גפן הממולאים שלה, גם אתכם זה היה מעצבן.
shashologia 