5 תופעות ספורטיביות שאני מקווה שלא ימשיכו איתנו ל־2015

 

  1. לפני כמה שבועות ראיתי משחק של מכבי חיפה (לא זוכר נגד מי, אבל בטח הפסידו), ודקל קינן היה השחקן היחיד במגרש שעלה לשחק עם נעלי פקקים שחורות. היחיד! מתוך 22 שחקנים! מה שהתחיל לפני כמה שנים עם שחקנים בודדים ששיחקו עם נעליים בצבע לבן, הפך עכשיו ליום כיף בקייטנה של דובוני אכפת לי. כתום, צהוב, ירוק, אדום, סגול, ורוד, ואפילו שילוב של כמה טושים ביחד — זה מה שכדורגלני העולם וישראל נועלים היום לפני שהם יוצאים מחדר ההלבשה. חוץ מדקל קינן. ובטח רוי קין, אם הוא לא היה פורש.
  1. פעם, אם לקבוצה שאתה אוהד היה משחק חוץ ביבנה, אז היית נוסע ליבנה. אם ההגרלה סידרה לך את הפועל טבריה בגביע, ידעת שבאותו יום לוקחים חופש מהעבודה ומתחילים את היום הזה בכנרת. היום, הסיכוי שהקבוצה שלך משחקת גם בליגה הלאומית וגם מארחת בעיר שאת שמה היא נושאת — שקול לסיכוי שאתה מכיר ארבעה שחקנים מההרכב של מכבי הרצליה. קרית גת מארחת באשקלון, טבריה בעפולה, יבנה בנס ציונה, ובית"ר ת"א התאחדה עם רמלה כדי שתוכל להשתמש במגרש שלה בעיר לוד. גם בליגת העל המצב קצת מבלבל, כשהמגרשים החדשים בפתח תקווה ונתניה עובדים קשה יותר מעובד קבלן ברשת מזון גדולה. בקצב הזה אל תתפלאו אם בקיץ הקרוב תקבלו בדואר הזמנה לחתונה שתתקיים במושבה. אבל תצאו מוקדם, שלא תאחרו לחופה בגלל הבלאגנים שם בחנייה.
  1. אוקיי, תראו, אני מבין שזה נורא חשוב ופטריוטי לשמור על קשר עם נציגינו בגולה, וברור לי שאין דבר שמחמם את הלב היהודי יותר מקשר רציף עם אחינו שבתפוצות, אבל בואו לא ניסחף. גם כשעומר דמארי בכושר שיא אני לא באמת מצליח לצלוח משחק של אוסטריה וינה בעיניים פקוחות. בניון במדי ליברפול אני מבין, דיוויד בלאט על הקווים בקליבלנד – לגיטימי, אבל בואו לא ניסחף יותר מדי שלפני שנחזור לימים שהיו משדרים כאן משחקים של "הלגיונר" שאראס במדי ברצלונה.
  1. אם יש קטע שמבחינתי מזוהה יותר מכל עם מפעל הצ'מפיונס ליג, זה התיעוד הקבוע של שחקני הקבוצות שיורדים מהאוטובוס עם אוזניות ענק על הראש ותיק רחצה ביד. אני מוכן לשים כסף טוב על זה שלפחות חצי מהם לא שמעו אפילו רבע דציבל כל הנסיעה והאוזניות הן בבחינת אקססוריז, אבל לא משנה עכשיו. מה שמצחיק זה שלאחרונה שמתי לב שגם בארץ הסיפור הזה תפס. קיבינימט, צאו מהסרט שלכם, הרי קריית שלום מרוחקת 3 דקות נסיעה מבלומפילד, זה לא מספיק אפילו בשביל לשמוע שיר אחד!
  1. מאמני כדורגל שנשאלים שאלה בעמדת הראיונות, והמילים הראשונות שהם אומרים הן "עוד פעם….". מה עוד פעם מה! עכשיו התחלת לדבר! לא יודע, לי זה מפריע.

מחשבה אחת על “5 תופעות ספורטיביות שאני מקווה שלא ימשיכו איתנו ל־2015

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s