מה למדתי

 

כלכלת בית. שלוש שנים ביסודי. שלוש שנים, והדבר היחיד שאני זוכר זה שנתנו לנו לבשל קליפות של כל מיני פירות כי מתישהו בסוף התהליך נוכל להפיק מזה ריבה. עד היום אני לא יכול להיתקל בצנצנת של קונפיטורה 778 בלי לפחד שיתקעו לנו מחר שעת אפס
הכי גרוע זה ששופטים אדם לפי צבע העור שלו. מילא לפי מבטא, אבל לפי צבע סתם עלול לגרום לאי נעימויות עם תימנים
כדי להרוויח כסף רציני צריך לחפש את ההשקעה הנכונה. אני למשל בדיוק משקיע בפטנט שכמה וכמה יצרניות רכב כבר מתעניינות בו: מחזיקי כוסות מהצד החיצוני של המכונית. שיהיה לך איפה להניח את הוודקה־רדבול שלך כשאתה שותה מחוץ למועדון. אפשר גם מחזיקי כוסות עם קצת ניאון מסביב, יש לי הרגשה שיהיה לזה שוק
הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים? נכנסתי לפסטיגל עם פחות מ־40% סוללה באייפון. דנה פרידר עוד לא החליפה שלוש תלבושות ואני כבר הייתי על 17 אחוז. בשלב הזה, אפילו אם הילד שישב מאחורינו היה נחנק מפופקורן ואימא שלו הייתה מבקשת לצלצל למד"א, הייתי משחק אותה לא שומע או מפנה אותה למישהו עם מינימום 65 אחוז
העצה הכי טובה שקיבלתי? אף פעם לא להשתמש בשקית הזאת של התבלינים שמגיעה עם הפיצה. זה תמיד נראה כמו העודפי ייצוא של התבלינים. כמו מלח בצבעים. כאילו מישהו במפעל עבר עם מטאטא, אסף הכל ובא לאחד הפועלים "נשמה, תוסיף טיפה אורגנו ותארוז לי את זה"
רבים שואלים אותי: תגיד, קו 66 עבר כבר?
דרושה רפורמה במערכת החינוך. אני אומר את זה מהיכרות אישית: חייבים שבכל כיתה יהיה לפחות ילד רוסי אחד. זה קורע כשאתה פוגש בכניסה לבית ספר את אבא שלו והוא שואל אותך אם אתה זוכר באיזה תאריך האסיפת חורים
הייתי רוצה לראות רפורמה גם במערכת הבריאות. בתור התחלה, צריך להפריד בין התורים של רופאי עור ומין. אלה עם החררה המגעילה ישבו בצד אחד של חדר ההמתנה, שאני אדע לא להתקרב, ואלה שבאו בגלל הקטע של המין ישבו בצד השני, שאני אדע כן להתקרב כי בטח יש לחבר'ה שם סיפורים חבל על הזמן

מחדד
בכנסת צריך אנשים עם רקורד מוכח. אני למשל הייתי ממנה את רמי לוי לשר הביטחון. אתם יודעים איזה דברים הוא יצליח להוציא מהאמריקאים? אחד פלוס אחד על כל הצוללות, קנה אפאצ'י וקבל שני הרקולסים במצב חדש, 50 אחוז הנחה על כל הנגמ"שים שבמבצע. תנו למישהו שהוא לא רמי לוי לעשות את הקנייה הזאת, אותה עגלה בדיוק — הבדל של 11 מיליארד שקל
שום דבר טוב לא יכול לצאת משיחת טלפון שמגיעה מאזור חיוג אחר. נגיד, אם אתה בתל אביב ועל הצג מופיע מספר שמתחיל ב־04. בכלל, נראה לי שאפילו יענק'לה שחר נלחץ קצת כשמתקשרים אליו מ־04
לא הכל סימטרי בחיים. למשל היה לי ג'ינס שעשה לי תחת, אז יום שלם לבשתי אותו הפוך, אבל מחמאה אחת לא קיבלתי על החבילה
אם בתשבץ יש הגדרה של מחזאי אירי, אז זה בטוח סמואל בקט
נשים הרבה יותר חכמות מגברים. הן גם יותר מאורגנות: כל אישה שפגשתי במהלך חיי סידרה את ארון הבגדים שלה לפי קיץ, חורף ועל מה לעזאזל חשבתי כשקניתי את זה
אבהות היא דבר נפלא. אבל מה, היא גם נורא מעייפת. הגעתי למצב שאני קורא ידיעה בעיתון על איזה מישהו בדרום שננשך על ידי שפיפון ואיבד הכרה לחמש שעות, וכל מה שעובר לי בראש זה "בן של זונה, חמש שעות רצוף!"
חשוב להגדיר סיסמאות סטנדרטיות במחשב של העבודה. הרי מתישהו פקידת הקבלה שומרת המסורת תצלצל ותבקש את הסיסמה שלך כדי לשלוף איזה קובץ ששמרת על הדסקטופ, ויהיה לא נעים להגיד לה שזה Boolbool555
סבא שלי תמיד נהג לומר: שקט

 

פורסם בגיליון 162 של בלייזר/צילם: אילן ספירא

מחשבה אחת על “מה למדתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s