בעוד כמה ימים נלך כולנו להצביע. כולנו חוץ מילדים, עובדים זרים, והימאים האלה שתמיד צריך לחכות להם. זאת תהיה חגיגה לדמוקרטיה וגם הזדמנות טובה להסתובב שוב במסדרונות של בית הספר היסודי שלך.
אני מניח שבשלב הזה רובכם כבר יודעים איזו מפלגה הולכת לקבל את הקול שלכם ואז לגמול לכם בכמה שנים של אי־עשייה, אבל בהחלט ייתכן שאתם עדיין מתלבטים. כמוני למשל: אני עדיין קול צף, כי טרם מצאתי מפלגה שמבטיחה לטפל בדברים שבאמת מפריעים לי כאזרח. אני מדבר בעיקר על הדברים הקטנים והיומיומיים, כי בינינו, הרי שלום לא יהיה כאן אף פעם, כסף לדירה יהיה לכם רק אם הג'וב הבא שלכם יהיה אוליגרך, וסל הבריאות הבא בטח יכלול רק פלסטרים רגילים וטבליות מציצה.
בקיצור, רוצים שאני אלך ספציפית על הפתק שלכם? הנה מה שאני מצפה למצוא אצלכם במצע:
1) הייתי שמח אם מישהו היה קובע תנאי סף לרמת הצמיגיות של סבונים נוזליים. לא יודע איזה ממשרדי הממשלה אחראי על הפיקוח בתחום הזה, אבל לא ייתכן שאתה משלם ממיטב כספך על סבון נוזלי בניחוח לוונדר חורפי, ואחרי לחיצה אחת קולט שמכרו לך מים סגולים. פשוט שתהיה על הבקבוק איזו מדבקה מאחורה עם מספרים, כמו מדד הזיהום הזה בפרסומות של מכוניות. יהיה נחמד אם בתור יוזם החוק יקראו למדד הסמיכות הזה "סולם שאשו", כמו שפרגנו לריכטר ההוא.
2) נכון שמשרד התחבורה מציב מצלמות רמזור ומצלמות מהירות בצמתים בעייתיים? אז הגיע הזמן שהמצלמות האלה יתעדו גם את אלה שמנצלים את האדום ברמזור כדי ללכת ולהוציא משהו מהבגאז'. כל האופורטוניסטים האלה שלוקחים הימור על הזמן שזה ייקח להם כשאני יושב במכונית מאחוריהם וצופה בנעשה בחרדה שהם לא יספיקו ואני אתקע פה עוד דקה. שם המשחק הוא הרתעה: פעם אחת הם יקבלו קנס בדואר, ויותר הם לא יצאו מתא הנהג לפני סוף הנסיעה.
3) רגולציה בשוק הסלולר זה נחמד, אבל הייתי מצפה שמשרד התקשורת יסמן לעצמו כמטרה לעשות סדר בשוק הפרוע של הפרסום ברדיו. לא סביר בעיניי שבישראל של 2015, יותר משלוש תחנות יוצאות לפרסומות באותו הזמן. קיבינימט, שיעשו סידור עבודה! לא יכול להיות שהפסקול הכי מושמע באוטו שלי יהיה מספר הטלפון של הקרן והיחידה לחיילים משוחררים במשרד הביטחון/ המקפצה שלך לאזרחות.
4) שמישהו — לא יודע, אולי המשרד לביטחון פנים — יקדם חוק מעצר מנהלי לאנשים שכבר נפרדו ממך לשלום ואז אומרים לך "אה, שכחתי לספר לך משהו ענק" כשאתה כבר מחוץ לדלת של הבית שלהם. הסיפור היחיד שאני מוכן לשמוע בחדר מדרגות הוא על איך שמגיע לי לחם שום.
5) נכון שזמן זה כסף? אז הייתי רוצה הבטחה של משרד הכלכלה שהם הולכים לטפל בסקנדל הזה של בזבוז הזמן במסעדות. כל הקטע הזה שאתה מתיישב, ואז המלצר בא ומביא לך תפריטים, ואז הולך וחוזר רק אחרי כמה דקות, ורק אז אתה מזמין. בואו נחייב את כל בעלי המסעדות להדפיס את התפריט שלהם על הנייר הזה שיש מתחת לצלחות כמו שנהוג בשיפודיות המובחרות, ונחסוך ים זמן. למה מה שעובד נהדר עם ביז, שקדי עגל ומג'דרה בצד, לא יכול לעבוד עם ניוקי ערמונים או סביצ'ה מוסר ים?
6) לפני כל הסעיפים שמניתי פה, אהיה מוכן לתת את קולי למפלגה שתבטיח להילחם רק עבור הסעיף הבא: העברת ה"בין שתיים לארבע" לבין שמונה לתשע בבוקר. הרי הזמן הכי טוב לקבל מעט שקט וטיפה מנוחה זה קצת אחרי שהתעוררת וסיימת לפזר את הילדים, לפני שאתה הולך לעבודה. שעה אחת במקום השעתיים ההן, בלי רעשים והסחות דעת בכלל. ומה זה בכלל הקטע הזה של בין שתיים לארבע? כמה מובטל אתה צריך להיות בשביל שפרק הזמן הזה יהיה רלוונטי מבחינתך? מה אתה, יווני? איך שאני רואה את זה, אם יש לך זמן לנוח שעתיים באמצע היום, מגיע לך שצי של משאיות זבל יעשה לך רייסים ברוורס מתחת לחלון.
7) אומרים ששי פירון עשה המון דברים טובים במשרד החינוך, ואם הייתי רואה חדשות לפעמים אולי הייתי יכול לומר אם זה נכון. אבל דבר אחד הוא בטוח לא עשה: הוא לא אסר על הורים של ילדים אחרים להישאר בבוקר עוד כמה דקות בגן כדי לשחק עם הצאצאים שלהם לפני שהם נפרדים להמשך היום. הכמה נודניקים האלה תמיד גורמים לשאר ההורים להיראות זורקי זין. רשמת את הילד שלך לגן? הוא פתוח היום? אז כנס ושים את הילד ועוף משם כבר. שמשרד החינוך יטפל בזה במקום בסייעת השלישית ההיא.
8) מישהו אמר לי פעם שבתרבות האסקימואית לא נוהגים לחכות שהאנשים הממש קשישים בקהילה ימותו מזקנה, ושמגיל מסוים פשוט שמים אותם על איזה קרחון קטן ודוחפים עם הרגל לכיוון הים. אז הייתי מצביע למי שיבטיח לטפל בצורה דומה באנשים שעדיין משתמשים במשפט "היום, בעידן האינטרנט".
shashologia 
מעולה, כהרגלך 🙂