האמנות האבודה של לחכות לה מחוץ לסופר פארם

החודש אני ואשתי חוגגים עשר שנות נישואים. אוקיי, צודקים, מציינים עשר שנות נישואים. כן, בדיוק עשור חלף מאז היום שבו עמדתי איתה מתחת לחופה והרצתי שוב ושוב בראש את הגרסה הרשמית שסגרתי עם חברים שלי לגבי האירועים במסיבת הרווקים. אני עדיין זוכר איך אימא שלי התרגשה, איך חמי לעתיד נאבק להחניק דמעה, ואיך אחי הקטן לחש לי באוזן "התערבתי עם אבא על מאה שקל שאתה לא שובר את הכוס במכה הראשונה". אני מניח שממרחק השנים הזיכרונות שלי מהערב הזה לא בהכרח תואמים את המציאות אבל זה לא שאני מתכוון לברר זאת באמצעות מהלך תמוה כמו צפייה בסרט החתונה.

30_Marriage
רבים שואלים אותי (אף אחד לא שואל, אבל תזרמו) מה הסוד שלי לחיי נישואים מאושרים ויציבים. אני חושב שהעצה הכי חשובה שאני יכול לתת בקשר לזה היא "תהיו דומים". זאת אומרת, לא דומים חיצונית, כי זה יהיה קצת סוטה, אלא דומים בכל השאר. אני יודע שיש את הקלישאה הזאת של "הפכים נמשכים", אבל חשוב לי שתדעו שזה קשקוש. הפכים אולי נמשכים טיפה בהתחלה, כשזה מסקרן אותך ומדגדג לך מי הבחורה הזאת שאתה לא מצליח לפענח ושאורח החיים שלה שונה מכל דבר שהכרת עד היום. אבל די מהר זה נגמר ואתה מתחיל לתהות מה לך ולסדנת ויפאסנה במצפה רמון בדיוק בשבוע של רבע הגמר במונדיאל.
זה גם עניין של התאמת ציפיות. הרי אם הצעת לה נישואים תוך כדי צניחה חופשית, שחייה עם כרישים או צלילה עם תמנונים, כל דבר שתעשה מאוחר יותר רק ידגיש עד כמה פעם היית הרפתקן ומקורי, והיום הדבר הכי משוגע שאתה עושה זה להגיד להוא בשניצלייה "תמרח מה שבא לך".
חשוב להבהיר איפה בדיוק אתה כן רוצה למקם את רף הציפיות. למה אני מתכוון? נגיד שהלכת במיוחד לסופר בתשע בערב כדי לקנות עגבניות, והיה חם בחוץ, והכלב המזורגג של השכנה נבח עליך במעלית, ובתור לפניך הייתה מישהי עם תלושים שהיא קיבלה מהעבודה. אז לא מגיע לך אוסקר על ההקרבה, אבל כן כדאי שהשקשוקה שחוללה את כל הסיפור הזה תהיה הכי בת זונה אי פעם בתולדות היקום. אגב, אם כבר נגענו בזה מקודם, אני בעד חוק שיחייב נודניקים מהסוג שמציע נישואים תוך כדי פעילות אתגרית לחזור על כל הסיפור גם בעת מתן הגט.
עוד דבר שחשוב מאוד להקפיד עליו — זאת בהנחה שאתם לא רוצים שהנישואים שלכם יהיו קצרים יותר מהקדנציה של הספרדי ההוא שאימן את הפועל — זה לשמור על כנות מלאה ביחסים. כנות, אבל בגבולות ההיגיון. אני לא מתכוון שתרשו לה לקרוא את המיילים שלכם (היא בכל מקרה תעשה את זה כדי להצליב נתונים עם המידע שהיא מצאה כשחיטטה בווטסאפ שלכם), אבל כן מתכוון שתקחו בחשבון שהיא תמיד תדע כשאתם משקרים. אני מעולם לא הצלחתי לשכנע את אשתי שכבר כשנכנסתי היו מים פושרים.
מה שכן, יעזור מאוד אם תהיו מוכנים עם תשובה טובה לכל תרחיש. זה, אגב, משהו שלמדתי היטב על בשרי, אחרי הפעם ההיא שזוגתי הטיחה בי שהיא חלמה בלילה שאני בוגד בה, ובמקום לענות משהו מתבקש כמו "לא אחראי על החלומות שלך", זרקתי לה "אין מצב, את יודעת איזה חודש מטורף היה לי בעבודה".
הקטע הזה של תשובה מוכנה לכל מצב עוזר גם בסיטואציות אחרות. ממש בט"ו באב האחרון אשתי פתאום הציעה שנצא למועדון. כשתהיתי מה פתאום דחוף לה להפר את הסטטוס קוו המקודש של לשבת בערב בסלון ולצחוק על דמויות ריאליטי, היא הסבירה שסתם בא לה לעשות משהו שהיא לא עשתה כבר שנים, אז הצעתי שתנסה לשתות מים מהברז. אבל תארו לכם מה היה קורה אם לא הייתה לי תשובה מוכנה לזה.
מה עוד חשוב? אה כן, להכיר ולקבל את חולשותיו של האדם שאיתו התחתנת. אשתי כבר מזמן הבינה שאני הגבר הכי פחות הנדימן בתולדות האנושות, אבל זה בסדר כי אני טוב בהמון דברים אחרים (או סביר בשני דברים גג). אז אם משהו בבית דורש העמדה של סולם או נוכחות של מברגה, היא ישר הולכת לדפוק על דלתו של השכן מהדירה שממול. אני זוכר איך בשנה הראשונה עוד ניסיתי לטעון שהקטע הזה עם השכן קצת מערער לי את הגבריות, אבל אז קראתי איזה טור שלו שהיה ממש גרוע אז חזר לי הביטחון.

פורסם בגיליון 171 של בלייזר

אייר: איתמר דאובה

5 מחשבות על “האמנות האבודה של לחכות לה מחוץ לסופר פארם

  1. לא הבנתי מה השורה התחתונה, חיברת פה כמה שורות מתוך סטטוסים מצחיקים של כותב בפייסבוק ולא מצאתי שום פואנטה של עשר שנות נישואים.
    אני אחכה לטור של העשרים אולי תשתפר עד אז.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s