לוהט

"אין הרבה סיטואציות בחייו הבוגרים של אדם שבהן הוא מגיע לאירוע רשמי במכנסי ג'ינס מהוהים ועדיין מרגיש overdressed בטירוף. זאת ההערה הראשונה שרשמתי לעצמי בפנקס ההערות הקטן שלי, כשעמדתי על גדותיו של האגם המלאכותי בפארק דרום. זה היה לפני ששמתי לב שגם חולצה עם שרוולים היא לא בדיוק מחזה נפוץ כאן. או חולצה בכלל, אם כבר מדברים. אבל כובע מצחייה הפוך דווקא מאוד כן.
כשאני אומר כאן, אני מתכוון לתחרות סבב גביע אירופה בווייקבורד שמתקיימת בת"א בפעם השנייה ברציפות, ותוכל להיערך כאן גם עוד 30 שנה לפני שתדעו שאירוע ספורט כל כך מגניב מתרחש לכם מתחת לאף. אין מה לעשות, סקי מים בכבלים הוא מסוג הענפים האלה שמצטלמים נהדר, מתאימים בול לאקלים ולחוצפה הישראלית, ואפילו מתהדרים בכישרונות מקומיים שעושים הרבה גלים בטורנירים בינלאומיים בחו"ל, אבל עדיין מקבלים פחות תקשורת בשנה ממה שעצם השוקית של גילי ורמוט מקבלת בכל מחצית נתונה. מצד שני, אם לשפוט על פי האווירה הכללית באליפות הזאת, לא נראה שהיעדר התייחסות תקשורתית הורס למישהו כאן את מצב הרוח. ככה זה כשהרמקולים מפציצים מוזיקה אלקטרונית נטולת מילים אבל עמוסת צפירות עולות ויורדות, כשרוב הצופות מנצלות את האירוע כדי להציג את קולקציית בגדי הים של הקיץ המתקרב, וכשכמות הבירה שנלגמת על גדות האגם כמעט מצליחה לתת פייט לכמות המים שבתוכו. אתם מכירים את הפרסומות האלה (בדרך כלל של יצרניות משקאות קלים), שבהן רואים המון צעירים רצים וקופצים ושזופים ומבסוטים מהחיים? אז במקום לשרוף ערמות של כסף על בימוי סיטואציות כאלה, אפשר פשוטלבקש מהמארגנים גישה למצלמות האבטחה כאן. נגיד, ממעוז טל, מנכ"ל איגוד סקי המים, שאני תופס באמצע שיחת תדרוך לצוות השיפוט הבינלאומי, שמונה חמישה חבר'ה במשקפי שמש עם עדשות הרבה יותר מדי צבעוניות ממה שהייתם מצפים למצוא אצל אנשים ששופטים דברים.
"זה עוד כלום", מזדרז להבהיר לי כבוד המנכ"ל, "היום זה רק המוקדמות. אם תבוא לכאן מחר לשלבי הגמר, בכלל תראה מה זה חגיגה". אחרי הפרומו הזה ליום השני של התחרות, מעוז גם מספר לי כמה גדול הענף הקטן הזה. מסתבר שישראל היא בעצם מעצמת סקי מים. גם בזכות גולשים מצוינים כמו ליאור סופר (אלוף העולם, כן?) או גיא פירר (אלוף אירופה לנוער, לא פחות), וגם בגלל המתקן הזה כאן בפארק דרום. האירופים, לפי מעוז, מתים על האגם התל־אביבי שליד כפר־שלם הפסטורלית. אני, מצידי, ניחשתי שזה הרבה בגלל השלט הקורע בכניסה שמבהיר ש"הפעילות מיועדת לאנשים היודעים לשחות", אבל למעוז היה הסבר קצת יותר רציונלי: "בגלל שהוא מלאכותי, הוא יחסית קטן, והגולשים יכולים לראות בעיניים את גדות האגם. זה עוזר להם לתחושת ההתמצאות בזמן התחרות. חוץ מזה, מזג האוויר פה זה תענוג בשביל הגולשים מחו"ל. השנה הם באו לכאן שבוע לפני התחרות, גם בשביל להתאמן וגם סתם ליהנות".
אני עוד מספיק לשאול אותו על גובה הפרסים בתחרות, ומעוז עוד מספיק לענות לי שזה 5,000 יורו למנצחים, לפני שהכרוז בלי החולצה ועם הקעקועים ממליץ לכולם לתת כבוד לקבוצת המתחרים הראשונה שתיכף תקפוץ למים ותתחיל לתקוף את המכשולים. אם לשפוט לפי גוון העור (ורוד פוקסיה) שהשתלט על כל פיסת עור פנויה של חברי הקבוצה הזאת, אני מנחש שזאת המשלחת האוסטרית.
אה, כן, אם עדיין לא הסברתי, אז האתגר שעומד מול 60 הגולשים שנרשמו לתחרות הזאת (חוץ מהימנעות ממכת שמש) הוא להתגבר על חמישה מכשולים מגבהים וגדלים שונים, ואז במידה שהצליחו להישאר על המגלש, אז גם להדגים כמה תרגילי פריסטייל בחלק של האגם שקרוב יותר לשופטים ולצופות המשתזפות. כל מתחרה מקבל שני ניסיונות, והבטחה מהתקנון להתייחס רק לציון שקיבל בניסיון המוצלח יותר. מכל קטגוריה (גברים, נוער ונשים) עולים חמישה לשלב הגמר, מה שגם מבטיח נקודות דירוג בסבב העולמי וגם דורש מהם לבוא לכאן מחר להתחרות ולא רק בשביל האווירה.
אגב, האליפות הזאת היא גם סוג של עוד תחרות הכנה לקראת "משחקי העולם" — שהיא בעצם האולימפיאדה של הענפים הלא אולימפיים. בארץ, רוב הענפים האלה מסונפים להתאחדות איל"ת, ונראה לי שזה לא הימור גדול לומר שסקי מים הוא אחד מהבנים המועדפים שלה.
מישהו עם בגד ים בצבע כתום מטאלי קולט שאני לא כל כך שייך, ומתנדב להסביר לי מה בדיוק קורה: "אתה שם לב איך בהתחלה הם רק עוברים ליד המקפצות, ואז שוברים הצידה חזק כדי להעיף עליהן מים? אז זה נראה סתם בשביל הדאווין, אבל בעצם זה כדי להרטיב את הרמפה, כי תיכף הם יצטרכו שהיא תעיף אותם ממש חזק למעלה".
ותשמעו, זה כנראה עובד. לא, כי חלק מהחבר'ה האלה עפו מספיק גבוה בשביל לבלבל את ציבור היונים בפארק, ואז עוד הוסיפו איזה סלטה או היפוך או בורג או גם וגם וגם. זהו, בשלב הזה כבר נהיה לי הרבה יותר מדי חם, אז החלטתי לחתוך הביתה ולחזור למחרת לשלב הגמר. אני רק צריך להוסיף לעצמי עוד הערה בפנקס: "לבוא עם כפכפים, ומקסימום ברמודה".

פורסם במוסף הספורט של ידיעות אחרונות. 20/5/2015.